כל חיי אהבתי לרקוד.

מאז ומעולם, ברגע שיש מוסיקה ברקע הגוף שלי פשוט מגיב לקצב והתנועה מתעוררת בגוף. לא משנה באיזה מצב פיסי או רגשי אני נמצאת, משהו בי נהיה קליל, מחייך, חי...

בהיותי ילדה ובהמשך כנערה, התנסיתי ורקדתי מגוון רחב של סגנונות מחול: בלט קלסי ומודרני כמובן, ג'אז, פלמנקו, סטפס, קרקטר... על אף שמאוד אהבתי לרקוד, לא הייתי אף פעם מהרקדניות הבולטות במבין הבנות- לא הייתי ב(תת) משקל הנכון, לא היה לי מספיק "פויינט" ולא ממש הצלחתי להיכנס לתבנית הנוקשה של הריקוד הקלסי. כך עם השנים הריקוד פינה מקומו למסלול חיים "בטוח" יותר (לפחות כך חשבתי). למדתי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית, התחתנתי, ילדתי שני בנים אהובים